ציבור הצופים הרבים שנחשף לצפייה סופית בסרט קולנוע או סרט טלוויזיה, אינו תמיד מודע לשלבים שהסרט עובר מהתסריט ועד קבלה של התוצר הסופי.

לכל שלב בהכנת הסרט או הסרטון ישנה חשיבות רבה, אך שלב הפוסט פרודקשן זהו השלב החשוב ביותר, מכיוון שבו יבוצע הליטוש הסופי.

פוסט פרודקשן פרושו באנגלית – השלב שאחרי ההפקה/גמר הפקה .

בפועל אנשי הפוסט הם אלו האנשים שנכנסים לעריכה הקולית בסופה של ההפקה, דהיינו לאחר שהצילומים בשטח הסתיימו.(הצילומים + הקלטת הקול).

אנשי הפוסט הם אלו האחראיים על שיפור התוצר הראשוני שהתקבל בהקלטה וההפקה, כך שבסופו של דבר יתקבל המוצר הכי מחודד וטוב מבחינה קולית.

בבסיסו, תחום הפוסט פרודקשן התמקד בעיקר בשיפור התוצאה הסופית של הסאונד, אך במשך הזמן נכנס גם לתחום הוויזואלי.

איש הפוסט אחראי להוסיף תוספות קוליות שאינן קיימות בסרט, לדוגמה שאנשי הסאונד בשטח ביצעו הקלטה קולית מסויימת שיצאה בווליום נמוך, איש הפוסט אחראי לשפרה ולהגביהה כדי שתישמע בווליום תקין. כמו כן, אחראי איש הפוסט על תוספות קוליות שאינן הוקלטו ולא נראות בצילום בתמונה. כגון: טריקת דלת, צעקה, רעש של אליקופטר, רוחות וכו'.

איש הפוסט אחראי על הדגשת ושיפור קטעי המלל (קריינות) שהוקלטו בווליום לא תקין ולא נשמעו טוב בצילומים. בדיעבד, כל קטעי הקול שלא הוקלטו בשטח יתווספו על ידי איש הפוסט פרודקשן.

בנוסף, כל עניין הפסקול המוזיקלי המלווה את הסרט, יעשה בלב העריכה. איש הפוסט יידע איזה יצירות מוזיקליות יתאימו לקטעי המלל בסרט, כמו כן, הם יידעו איזה מוזיקה להוסיף או ליצור בהתאם לסיטואציה ולטקסט.

לאחר סיום כל השלבים הסרט יילקח לעריכה סופית, שבה ישולבו כל האפקטים וקטעי הקול לרצועה אחת סופית. והסרט משוחרר לכל סוגי המדיות הנחוצים בפורמטים שונים.

 

 

 

דילוג לתוכן