עם פיתוח המחשב האישי (pc) בשנות השמונים, ואיתו פיתוח כרטיסי הקול בעלי יכולת המרת קול אנלוגי לפורמט דיגיטלי והמצאת נגן התקליטורים, היה זה טבעי לפתח מערכת עריכת והקלטת קול מבוססת מחשב.

מערכת הקלטה ועריכה ממוחשבת מבוססת על מחשב אישי חזק (ככל שביצועי המחשב טובים אפשר לבצע פעולות עיבוד והקלטת צליל מורכבות יותר), כרטיס קול (איכותו של כרטיס הקול קובעת את איכות ההקלטה ואת איכות הצליל היוצא ממנו), ותוכנת עריכת והקלטת קול.

ישנם כיום מגוון רחב של תוכנות להקלטת ועריכת קול. חלקם חינמיות וניתנות להורדה ואת חלקם ניתן לרכוש בחניות סאונד ומוזיקה.

בשלב הראשון עלינו להעלות את החומר שברצוננו לערוך כקבצים אשר המחשב יודע לקרוא, לאכסן ולעבד. לצורך כך, פועל כרטיס הקול כמערכת הממירה אותות אנלוגיים (גלי קול שהפכו לאותות חשמליים)למספרים בינריים אשר אותם מכיר המחשב. מערכת המרה זו נקראת אנאלוג to דיגיטל. שיטת הדגימה הנפוצה ביותר נקראת PCM. בשיטה זו דוגמים את האות האנלוגי שנדגם בהקלטה בקצב קבוע ומאכסנים את הערכים הבינריים המתקבלים כקובץ במחשב. קצבי הדגימה הנפוצים ביותר להקלטת קול הם – 32.000,44100,48000  הרץ (hz). כאשר קצב הדגימה נקבע כך שגם בתדר הגבוה ביותר שנדגום יהיו לפחות שתי דגימות וזאת על מנת שתהיה אפשרות לשחזר אותו אחר כך שוב לאות אנלוגי. כך שתדר הדגימה יהיה לפחות כפול מהתדר הגבוה ביותר שאותו נרצה לדגום. לדוגמא אם נבחר להקלטה תדר של 32000 הרץ, התדר הגבוה ביותר שנוכל לשחזר הוא 16000 הרץ.

מספר הדגימות אינו המדד היחיד להמרה, על מנת לקבל אפשרות שיחזור מקסימלית יש לאפשר לאכסן לאחר ההקלטה מידע רחב ככל האפשר זאת אומרת שכל עוצמת הקלטה נדגמת תוכל להיות מתורגמת לערך בינארי שונה, לצורך כך יש ליצור מילה באורך כזה שיאפשר דרישה זאת. לאורך המילה קוראים – רזולוציה.

בנגן התקליטורים מאוכסן מידע ברזולוציה של 16 ביט, ובתדר דגימה של ,hz 44100 כיום ישנם, גם מערכות מקצועיות אשר בהם אורך המילה הוא 24 סיביות. ככל שמילה בנויה ממספר סיביות רב יותר כך יהיה ניתן לשחזר את ההקלטה או הצליל לאחר העיבוד בצורה מושלמת יותר.

בטכנולוגיה זאת אנו מבצעים מגוון רחב של הקלטות ועבודות סאונד, בינהם הקלטת שיר בהפתעה לחגיגת אירוע או כמתנה לאדם אהוב.

דילוג לתוכן